גם הפעם אקדיש את הבלוג על הפורמט להדגשת המסר שניסיתי להעביר גם בבלוג הקודם עם פטיש ובאמצעים מיסיונריים אחרים והוא, ששימוש נכון בכללי הפורמט מטרתו לאפשר קריאה רציפה, יכולת לדמיין את הסרט, לחוש את התזמון שלו ואת חווית הצפייה ללא הפרעות.

1. כשהארי פגש את סאלי – המפגש הראשון עם דמות

בפעם הראשונה בה מופיעה דמות בתסריט יש להדגיש אותה ולתת תאור קצר שלה.

כלל שנשמע זניח, אבל הוא בא להתמודד עם אחת הבעיות המשמעותיות של מגישי וקוראי תסריטים – לזכור את הדמויות. כשאנחנו קוראים ספר, אנחנו נחשפים למחשבות האינטימיות של הדמות עד שהיא נצרבת בתוכנו, כשאנחנו רואים את הדמות בסרט אנחנו מזהים אותה בסצנה הבאה, אבל בתסריט נדרש מאמץ מיוחד על מנת להתמצא בסבך השמות חסרי הפנים. אתם שכותבים, חיים את הדמויות שלכם ושוכחים שיתכן שקורא אותם אדם שפגש באותו יום עם עוד עשרות שמות בכמה תסריטים.
ההדגשה הזאת באה להרים דגל, הי נכנסה דמות חדשה לתסריט, שים לב, "נורית, בשנות הארבעים, שיער קצר ופנים זועפים, לבושה ברישול". ההדגשה לא מיועדת רק לקורא, היא אמורה לאתגר אותנו, מה תעשה הדמות בכניסה הראשונה שלה לבמה. עשו מאמץ לתת לה מאפיין קטן, כדי שהיא תיצרב בזיכרונו של הקורא, כאשר תופיע שוב עוד כמה סצנות. זה חשוב כמובן לתסריט, אבל חשוב עוד יותר לסרט.

2. דיאלוג שנקטע באמצע, הוא כמו פצע קטן בתסריט

בפורמט האמריקאי זאת חובה. כאשר דיאלוג נקטע בסוף עמוד, יש להבהיר לקורא שהוא לא אמור לעצור, לקחת אויר להרהר בבעיות היום יום. לשם כך מוסיפים בסוף העמוד (more) ובתחילת העמוד הבא, מציינים שוב את שם הדמות יחד עם (continued).
בישראל, שבה זה די טבעי לקטוע דברי אדם אחר, זה לא תפס. אולי כי באנגלית יש לזה קיצור (MORE\CONT’D) וזה הרבה יותר זורם מ עוד/ המשך, ואולי בגלל שכאשר כותבים במעבד תמלילים קשה להוסיף (עוד) ו- (המשך) כיוון שכל שינוי בטקסט משנה את מעברי העמודים ודורש עדכון מחדש. בגרסה האחרונה של דיאלוג עמלתי קשות כדי להוסיף עדכון אוטומטי של מעברי (עוד) ו-(המשך), אבל אני מתרשם שלא רבים משתמשים באפשרות הזאת.
משתמשי וורד מתוחכמים יודעים שאפשר להגדיר את הפסקה ואת סגנון הדיאלוג בכלל כך שהיא תהיה מקשה אחת כמו בטון מזוין, וזאת על ידי סימון האפשרות "מנע הפרדת שורות" בהגדרות הפסקה. מאד לא מומלץ, כיוון שזה משאיר בתסריט "חורים לבנים" ומוסיף עמודים רבים לתסריט שלכם.

שלושת האפשריות של דיאלוג במעבר עמוד (מימין): שבירה ברוטלית של הדיאלוג, העברת כל בלוק הדיאלוג כיחידה אחת לעמוד הבא, שימוש בעוד והמשך

 

כך או אחרת, באיזה אפשרות שתבחרו, תשומת הלב לשבירת הדיאלוג באה להדגיש שוב, שתסריט הוא מסמך שצריך להקרא ברצף, בנשימה אחת. אנחנו רוצים שהקורא יתקרב ככל האפשר לחוית הצפיה בסרט. Movie is about timing (בסך הכל אני המצאתי את הפתגם, אבל נשמע מה זה חכם באנגלית). הסרט הוא אמנות מקצבית, כמו מוסיקה, רגע החיתוך בעריכה הוא קריטי. כאשר אנחנו כותבים את התסריט אנחנו צריכים לעשות הכל כדי להעביר את הזרימה הזאת.

3. מהי הערת בימוי ומתי ואיפה לכתוב אותה

הערת בימוי, היא רכיב תסריט קטנטן שעושה הרבה כאבי ראש. באנגלית היא קרויה Personal direction או Parenthetical (סוגריים). (השם העברי הומצא תוך כדי פיתוח תכנת דיאלוג).

 

הערת בימוי היא הוראה הנוגעת לדמות ולדיאלוג. היא נכתבת בין שם הדמות לדיאלוג ומתייחסת לאופן שבו הדמות הספציפית בשורת הדמות אומרת את הדיאלוג או לפעולה שנעשית תוך כדי הדיאלוג. לא לשום דבר אחר או לדמות אחרת.
הוראת בימוי חייבת להיות קצרה, ברורה וחד משמעית.
היא חייבת לקבל שורה נפרדת. הפסקה של הערת הבימוי מתחילה בנקודה קבועה, קצת אחרי נקודת הכניסה של הדיאלוג וקצת לפני נקודת הכניסה של שם הדמות (4.9 ס"מ אחרי השוליים). לא נכון למרכז את השורה במעבד התמלילים, כמו שלא נכון למרכז שם הדמות או הדיאלוג. במירכוז, הטקסט מתחיל כל פעם במקום אחר בהתאם לאורך השורה וזה נראה רע.

רבים כותבים בטעות, או אולי לא בטעות (כי הם רוצים שהתסריט יראה קצר יותר)

 

חסכתם שורה אבל לא עמדתם בפורמט, לא בכדי שורת הדמות צריכה לכלול את הדמות בלבד, כי זה עוזר לקריאה שוטפת של התסריט.
עוד טעות נפוצה היא לכלול בהוראת הבימוי הוראות פעולה שמקומם בפסקת פעולה נפרדת

ממש לא. קודם מיכאל יוצא למרפסת וחוזר ורק אז הוא מתחיל לדבר.

 

לעיתים הערת הבימוי נדרשת באמצע דיאלוג, גם כאן יש להקצות לה פסקה נפרדת:

הכי חשוב. נהגו חסכנות. תנו לבמאי לביים ולשחקן לתת אינטרפרטציה לדמות שלכם. יש לכם מספיק עבודה. הערות בימוי רבות "פוצעות" את רצף הקריאה של הדיאלוגים, השתמשו בהוראת בימוי רק אם זה חשוב או שלא ברור מהסיטואציה איך הדמות מגיבה.

הערת קול (סאונד) היא סוג מסוים, ספציפי ויחודי של הערת בימוי המתייחסת לאופן שבו משולב הקול בתמונה. אני יכול להזכר בשתי הערות סאונד משמעותיות Voice Over (V.O.), Off Screen (O.S.) .
הערת סאונד בניגוד להערת בימוי רגילה, נרשמה באותה שורה יחד עם הדמות. זאת כנראה משום שהיא קצרה מאד ומתייחסת לגופו של הדובר ולא לדיאלוג. (למשל Off Screen משמעה שהדמות עצמה לא מופיעה על המסך).