התסריטאי, כמו כן יוצר אחר, נע בין שני קצוות: היצר והצורה. קצוות אלה הם בהגדרה שני מצבי תודעה מנוגדים לחלוטין. האחד הוא כאוס מוחלט והשני הוא משמעת וסדר. שני מצבי תודעה אלה, ובמיוחד השילוב ביניהם, הכרחיים לכתיבה הדרמטית. השורש "יצר" מככב בספר בראשית, הן במובנו כיצירה ("וישם שם את האדם אשר יָצָר") והן במובנו כדחף ("וכל יֵצֶר מחשבת לבו רק רע"). בריאת העולם מתוארת בטרמינולוגיה של תהליך יצירתי לכל דבר ואלוהים כיוצר: " וְהָאָרֶץ, הָיְתָה תֹהוּ וָבֹהוּ", זוהי נקודת ההתחלה של היצירה, הדף הריק, " וְחֹשֶׁךְ, עַל-פְּנֵי תְהוֹם", השלב המפחיד ביותר של התהליך היצירתי. אלוהים, כמו כל כותב, יוצר את העולם במילים " וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים, יְהִי אוֹר; וַיְהִי-אוֹר. ". כמו כל יוצר, אלוהים יודע מה ההתחלה של הסיפור, אבל לא בטוח איך ממשיכים, לכן אלוהים מנסה תחילה עד שהוא מגיע למסקנה שהקונספט עובד "וַיַּרְא אֱלֹהִים, כִּי-טוֹב." וממשיך בזהירות הלאה. וכך לאט לאט, יום אחרי יום הסיפור והמבנה מגיח מתוך הכאוס. בתחילה יש את המבט הכולל "יִקָּווּ הַמַּיִם מִתַּחַת הַשָּׁמַיִם אֶל-מָקוֹם אֶחָד, וְתֵרָאֶה, הַיַּבָּשָׁה" ואחר כך הפרטים, החיות, הצמחים, עד שהוא מגיע לשיא, בריאת האדם והאישה. ולסיום האנלוגיה הזאת, הרי שגם אלוהים, כמו כן יוצר טוב, הוא המבקר הכי חמור של יצירתו ומהר מאד הוא לא מרוצה ומעוניין לזרוק את הטיוטה לפח (במקרה של אלוהים זה מבול) ולברוא את העולם מחדש.
נחזור מבריאת העולם לחדרו של התסריטאי. במאבק היום יום ביצירה, עלינו להחליט על מצב התודעה הנכון. האם אנחנו עדיין בשלב סיעור המוחות, זורקים אסוציאציות, מלקטים פיסות של דימוים ודיאלוגים או האם אנחנו מדברים בלשון של מבנה, מערכות, סיקוונסים, סצנות וקווי עלילה. יש כאלה שיחושו נח יותר באחד הקצוות ואולי ישארו במצב תודעה אחד יותר מהנדרש, או שיברחו מאחד הקצוות בגלל שהוא מפחיד אותם. דבר אחד בטוח, שליטה בשני הקצוות והבנת התזמון הנכון לכל אחד מהם, היא כישור הכרחי לכל תסריטאי מקצועי. לכל אחד מהקצוות אפשר לקבל סיוע מאנשים אחרים: שחקנים או כותבים אחרים לצורך סיעור מוחות ועורך תסריט למבנה. יהיו כותבים שיגיעו למסקנה שהכישורים שלהם נמצאים באופן מובהק רק באחד הקצוות של התהליך היצירתי, והם יפרחו בעבודה משותפת עם יוצר שמשלים אותם.
לעיתים צריך לעבור בין המצבים הלוך ושוב. כדאי לארגן את סדר היום בהתאם לזה. יש אנשים שבשלב הכאוס צריכים לזוז, לקבל גירויים, אולי ללכת לים או לבית קפה, ואילו בשלב הצורה לסגור את הדלת של החדר ולהתנתק מהנייד. אין תשובה אחת לשאלות האלה, אך כאשר אתם קמים בבוקר לכתוב תשאלו את עצמכם, באיזה שלב אני נמצא עכשיו והאם זה הזמן הנכון לשלב הזה.